המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

זמן ההמתנה משתנה ממשפחה למשפחה ומאדם לאדם. בהחלטת הממשלה שהתקבלה בשנת 2015, נקבע כי אחד מהתנאים לעלייה ארצה הוא המתנה של 5 שנים לפחות באתיופיה. בהתאם לכך, ונכון לשנת 2021, ישנם יהודים אשר ממתינים לעלות ארצה תקופה של 11 שנים. בנוסף לכך, ישנם יהודים רבים אשר ממתינים בקהילות היהודיות באתיופיה כ- שלושה עשורים ואף למעלה מכך.

ההמתנה הממושכת הנכפית על יהודי אתיופיה נעוצה בהחלטות סותרות של ממשלת ישראל, כמו גם בהימנעות מיישום החלטת ממשלה 716 משנת 2015. מימדי העלייה קטנים בהרבה מעליות מתפוצות אחרות, וביצועה איננו כרוך בקשיים המצדיקים את גרירת הרגליים של הממשלה בנושא.

התנאים באתיופיה קשים ומורכבים - ישנם חוסרים גדולים במזון ושתייה , התנאים התברואתיים וההיגיינים ירודים מאוד , על אף התנאים הקשים עמם מתמודדת הקהילה היהודית באתיופיה ואותם מכירה מדינת ישראל הדבר אינו מהווה שיקול בפני הרשויות.

ליהודים רבים הממתינים באתיופיה אחים, אחיות והורים אשר נמצאים בישראל בין עשור לשלושה. הפיצול בין בני משפחה נובע ממדיניות לא רציפה של ממשלת ישראל - למשפחות נאמר טרם העלייה כי אחיהם, אחיותיהם והוריהם יעלו ימים ספורים אחריהם ובפועל הדבר נמשך עשורים.

העלייה איננה מתבצעת על פי חוק השבות, לאור פרשנות משפטית של החוק. פרשנות זאת שנויה במחלוקת ומשפטנים בכירים ביותר כמו מאיר שמגר זצ'ל, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, סברו שהעלאת יהודי אתיופיה צריכה להיעשות על-פי חוק השבות.מבחינה הלכתית שורה של רבנים בכירים בישראל (יחד עם ההנהגה הרוחנית) סבורה כי יש להעלות את הממתינים וזכורה פסיקתו של הרב עובדיה יוסף כי "גם המומרים, הפלסמורה, הינם יהודים על פי ההלכה". לפיכך אין לבלבל בין דת לבין משפט, בעוד שמבחינה משפטית העלייה איננה מתבצעת על-פי חוק השבות, הרי שמבחינה הלכתית היא מגובה בתמיכה של שורה ארוכה של רבנים. קישורים להחלטות ממשלה קודמות : 1. החלטה 716 2. החלטה 429

קהילת יהודי אתיופיה בישראל תומכת ברובה בעלייה, והקייסים והרבנים הבכירים ביותר של הקהילה פועלים רבות למען העלאת יהודי אתיופיה ארצה. למרבה הצער, לאורך השנים מופצים באופן תדיר מכתבים וגילויי דעת כוזבים המבקשים לטעון היפוכו של דבר, ואולם הקייסים מתכחשים לתוכנם. יצוין כי אמנם ישנו מספר זעום של פוליטיקאים קיצוניים מקרב הקהילה אשר מתנגדים לעלייה, אך הם אינם עדות להלך רוח נרחב יותר.

בשנת 2015 נתקבלה החלטת ממשלה 716 אשר ביקשה לשים סוף להמתנה ארוכת השנים של שארית יהודי אתיופיה ולמנוע מהם ומבני משפחותיהם שבארץ עוול נוסף. לפיכך, קבעה החלטה 716 כי בהתקיים תנאים מסוימים, יש להביא ארצה את "אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר". בשנת 2020 קיבלה ממשלת ישראל את החלטת ממשלה 429, היא החלטה ברוח דומה, הנוגעת ל2,000 עולים הממתינים באתיופיה

כאמור, קיימת החלטת ממשלה המורה על העלאתם ארצה של שארית יהודי אתיופיה ומשכך יש להתמקד כרגע בשלב הביצועי - היינו לפעול לביצועה של החלטה 716 משנת 2015 ולהעלות תוך שנה את אלפי הממתינים שנותרו באדיס אבבה ובגונדר ולסיים עם מצב הפליטות של הממתינים.

המונח "פלשמורה" הוא למעשה כינוי גנאי שניתן באתיופיה לקהילת שארית ביתא ישראל, ואשר למרבה הצער אומץ על-ידי כלי התקשורת והממשל בארץ. בני ובנות ה"פלשמורה" הינם חברי קהילה אשר שמרה על זהותה היהודית לאורך השנים, אך נאלצה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 לעשות זאת באופן סמוי על-מנת שלא להיפגע כלכלית וביטחונית. המונח מורכב משתי מילים באמהרית - "פלשה" כלומר, פולש, שם שניתן לכל יהודי אתיופיה ו"מורה", כלומר, מומר שהמיר את דתו. מעבר למשמעות המילולית, למילה "פלשמורה" יש מטען תרבותי אשר זהה למילת הגנאי "יהודון".

"המאבק להעלאת יהודי אתיופיה" (להלן: "המאבק") הינו גוף רשמי אשר הוקם בשנת 2013, ואשר פועל בהתנדבות למען הממתינים באתיופיה ולמען המשפחות המופרדות בישראל. מטרתנו העיקרית היא יישום החלטת ממשלה 716. לשם כך, פועל מטה המאבק באופן בלתי אמצעי אל מול גופים ממשלתיים ונבחרי ציבור. כמו כן, פועל המטה ברשתות החברתיות בכדי להביא על סדר היום את העוול שנגרם לקהל הממתינים באתיופיה. הצטרפו אלינו! מוזמנים לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות ולהתעדכן בתוך כך אחר פעילותינו - דוגמת מגעים פרלמנטריים, הפגנות ועוד...